נכנס אז שונאר, המוזיקאי שבחבורה, ובידו מאכלים ושאר מצרכים מכל טוב | החברים מתכוננים לצאת לבית הקפה, אך רודולפו אומר כי עליו לסיים לכתוב עוד כמה שורות במאמר לעיתון, ומבטיח להצטרף אליהם תוך רגע קט |
---|---|
משנותרו השניים לבדם, מעלים הם זכרונות של רגעי אושרם ביחד | רודולפו קונה למימי מצנפת, אנשים מתמקחים על מחירי סחורות, ילדים רצים לראות מה הביא עמו פרפיניול, מוכר הצעצועים |
בבית האחרון בשיר, שב הצייר אל ביתו הישן במונמארטר, אך הוא כבר אינו מזהה את מונמארטר שהשתנתה לבלי היכר, ונראית בעיניו עצובה.
ביניהם גם מימי חולת השחפת, המשתעלת קשות | מימי מספרת לו על חייה הקשים עם רודולפו, המאשים אותה ללא הרף בפלרטטנות ושעזב אותה הלילה בשל כך |
---|---|
דווקא כאן מתגלה גדולתו של פוצ'יני כמלחין אופרות, שהצליח ליצור מוזיקה מרגשת לסיפור שאין בו דרמות סוערות של ממש | בנוסף להיותה מבוצעת תכופות, זכתה האופרה אף להקלטות רבות, ביניהן ראויה לציון במיוחד הקלטה של חברת "" ובה משתתפים הזמרים רודולפו , מימי , מרצ'לו , קולינה ואחרים, תחת שרביטו של , המנצח על התזמורת , מקהלת האופרה הגרמנית בברלין ומקהלת הילדים "שנברג" |
בדברי חנופה ותוך מזיגת יין לבנואה כוס אחר כוס, משכרים החברים את בעל הבית וגורמים לו לפצוח בסיפורי כיבושיו הרומנטיים.
30בן זמנו של פוצ'יני, המלחין , חיבר אף הוא אופרה בשם "לה בוהם" המבוססת על אותו הסיפור, אך לליברית משלו | הצייר מספר שעל אף שחווה מחסור ורעב והתפרנס בדוחק מיצירותיו, הוא היה מאושר |
---|---|
בנוסף לתזמור עשיר וססגוני, אפיון דמויות משכנע ושימוש מושכל ב, ניכר כישרונו של פוצ'יני באופרה זו באופן מיוחד בקטעי האנסמבל; פוצ'יני מחבר ביד אמן רגשות דומים של דמויות כמו בדואט של מימי ורודולפו במערכה הראשונה ובדואט של רודולפו ומרצ'לו במערכה הרביעית ואף רגשות שונים כמו ברביעייה החותמת את המערכה השלישית ובה נפרדים מימי ורודולפו בעוד שמרצ'לו ומוזטה רבים מריבה קולנית | מרצ'לו מספר לה כי רודולפו הגיע לפונדק בבוקר וכי הוא ישן |