| נאמר עליו ש"משנתו " — סולת מנופה, מעטת כמות ורבת איכות | והכניס אותם לגנזיו כדי שיקחו את כל מה שירצו |
|---|---|
| בשני מקומות במסכת מידות אומר רבי אליעזר בן יעקב על לשכה מסוימת במקדש: "שכחתי מה הייתה משמשת" |
ואמנם בנוסח שבבבלי השאלה שנשאלה בדרך היתה: "מנין לדם השרץ שהוא טמא? ואף על גב דתשובה אינה מפורשת בהאי קרא, ס"ל דתשובה ודאי בעי עם כל אחד דלא ס"ל כרבי דאמר דבין עשה תשובה ובין לא עשה תשובה יוה"כ מכפר.
12| עיין עוד מהר"ל נתיב התשובה פרק ג | ובמדרש זוטא מוסיפים שאחר כך נזכר רשב"י בשבועה שנשבע לרבי יוסי, ואז ה'אסכרה' שסבל ממנה רבי אלעזר עברה למלח שהיה בספינה ודרך על צווארו של רבי אלעזר |
|---|---|
| כדי להעמיק בהבנת המעשה יש לעיין בתיאור אחר של נסיעת רשב"י לביטול הגזרה, וז"ל המעשה כפי שהוא מובא בסוף מדרש זוטא איכה בובר נוסחה א, מג "תנו רבנן שלש גזרות גזרה מלכות הרשעה בימי רבי שמעון בן יוחאי | ומתחילה סבור היה רשב"י שכוונת רבי מתיא בן חרש בשאלתו היא לטומאת דם שרץ ממש, ולכן הוא דחה את דבריו ואמר לו: "זה טמא וזה טמא", שטומאתם שווה ודם השרץ אינו טמא יותר מבשרו |
וכ"כ הרמב"ם הל' תשובה א, ב: "ומה הן הקלות ומה הן החמורות? ועל כן אמרו רבותינו זכרונם לברכה ר"ה ט, א : כל הקובע סעודה בערב יום הכפורים כאילו נצטווה להתענות תשיעי ועשירי והתענה בהם, כי הראה שמחתו בהגיע זמן כפרתו, ותהיה לו לעדה על דאגתו לאשמתו, ויגונותיו לעונותיו".
2| יצא לקראתו בן תמליון שד ואמר: רצונכם אבוא עמכם? וכן אם היא מצות לא תעשה מיתה ויום הכפורים תולין ויסורין ממרקין" | הלואי ונזכה להתגעגע כל הזמן לארצנו הקדושה ולהשפיע גם על אחינו האהובים מכל העולם לחונן עפרה הקדוש |
|---|---|
| בכה ר' שמעון ואמר: מה שפחה של בית אבא הגר שפחת שרה - נזדמן לה מלאך שלש פעמים | והם קבוץ חכמים כדתנן כרם שביבנה |