בדוגמאות הללו מדובר על מנהגים בלבד, ואילו כאן מדובר על תקנת חז"ל כחובה, כלשון הגמרא שלהלן: "חייב אדם לומר בכל יום" | מִדִּין קָשֶׁה, וּמִבַּעַל דִּין קָשֶׁה |
---|---|
כללית, הברכות נועדו לא רק להביע את רגשותינו אלא גם לחנך אותנו, כמו ברכת "דיין האמת" | שנית, אשה לא יכולה לברך על כך שאינה חייבת במצוות כאיש, משום שהיא שותפה לו במצוות, שהרי כל מצווה שהבעל עושה נזקפת לזכות אשתו, כפי שמופיע בגמרא בכמה מקומות |
האשה, לעומת זאת, מברכת "שעשני כרצונו" | וְהַעֲרֵב נָא, ה' אֱלֹהֵינוּ, אֶת דִּבְרֵי תוֹרָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ, וְצֶאֱצָאֵי כָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ |
---|---|
האם גם מי שלא מזדהה איתה פטור מלברך אותה? ד אֶת הַכֶּבֶשׂ אֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם | בסידורים רבים נאמר כאן "ברוך |
האישה, באופייה השקט והרגוע יותר בדרך כלל, מייצגת את הדברים המושלמים, את הטוב הקיים, שאיננו לחוצים לתקן ולשנות אותו.
23