| אמנם כבר המשנה מדגישה את כוונת התפילה והתחינה, ומתנגדת לדקלום מיסטי נטול משמעות, וכן פסקו הרמב"ם ופוסקים נוספים | במבט ראשון, נראה שאין לחלוקת הסדרים שום הגיון פנימי, משום שהיא מחלקת פרקים באמצעיתם ומפרידה בין פרקים קשורים |
|---|---|
| אחרים כגון פירשו שמדובר בנוכחות הרוחנית של ה' בעולם, המכונה במקרא "כבוד ה'" ולכן נכתב כאן "מלך הכבוד" , השבה לשכון בעם ישראל ובכך נותנת להם בין השאר כוח לנצח במלחמה |
והסיבה לכך שאדם הראשון היה צריך לומר מזמור זה, היא שהעולם ומלואו, המוזכר במזמור, בשביל אדם הראשון.
2| יא כְּפִירִים, רָשׁוּ וְרָעֵבוּ; וְדֹרְשֵׁי יְהוָה, לֹא-יַחְסְרוּ כָל-טוֹב | טז עֵינֵי יְהוָה, אֶל-צַדִּיקִים; וְאָזְנָיו, אֶל-שַׁוְעָתָם |
|---|---|
| פרק לד תהילים פרק לד א לְדָוִד-- בְּשַׁנּוֹתוֹ אֶת-טַעְמוֹ, לִפְנֵי אֲבִימֶלֶךְ; וַיְגָרְשֵׁהוּ, וַיֵּלַךְ | ז שְׁלַח יָדֶיךָ מִמָּרוֹם פְּצֵנִי וְהַצִּילֵנִי מִמַּיִם רַבִּים מִיַּד בְּנֵי נֵכָר |
| לכל השיטות, הם קבוצה מיוחדת של שלושה ספרים שמיוחדים ב שלהם ובסדר כתיבת השורות | יג לְמַעַן יְזַמֶּרְךָ כָבוֹד וְלֹא יִדֹּם יְהוָה אֱלֹהַי לְעוֹלָם אוֹדֶךָּ |
|---|---|
| טז בְּיָדְךָ עִתֹּתָי; הַצִּילֵנִי מִיַּד-אוֹיְבַי, וּמֵרֹדְפָי | חייתני מירדי בור השקיעה בשאול, אע"פ שהיא עמוקה, מ"מ יסוד החיים עדיין לא ניטל בה מהאוצר הנפשי החיותי |
ח וַתִּגְעַשׁ וַתִּרְעַשׁ הָאָרֶץ וּמוֹסְדֵי הָרִים יִרְגָּזוּ וַיִּתְגָּעֲשׁוּ כִּי חָרָה לוֹ.