| וגם מעיקרא כי בעי לאוקומי כרבי שמעון משמע ליה דבכל ענין מיירי אפילו לעשותו כעין מצודה לסתום כל החלונות | וכך הרמב"ם פ"א מהל' שבת ה"ה כותב: "דברים המותרים לעשותן בשבת ובשעת עשייתן אפשר שתעשה בגללן מלאכה ואפשר שלא תעשה, אם לא נתכוין לאותה מלאכה — הרי זה מותר |
|---|---|
| אמנם הט"ז שם ס"ק ח' הכריע לומר דאם הוא על בשרו אפילו אינו עוקצו — שרי ליטלו כיון שראוי לעוקצו | ונראה לי דבזמן הקור שיש צער צינה או צער אחר — מותר לנעול אם אין כוונתו רק להציל מן הקור, כיון דאין בו צידה דאורייתא, אף על גב דהוי פסיק רישיה בדרבנן |
כתב השו"ע סימן שט"ז סעי' ח' : "שמונה שרצים האמורים בתורה, הצדן — חייב, והחובל בהם, אף על פי שלא יצא מהם דם אלא נצרר תחת העור — חייב; ושאר שרצים — אינו חייב החובל בהם אא"כ יצא מהם דם, והצדן לצורך, חייב; שלא לצורך או סתם — פטור אבל אסור, ולהרמב"ם — חייב".
24| אבל בשאר חיה ועוף, דשייך בו צידה מדאורייתא — אסור, אע"ג שאין מכוון כלל, דהוי פסיק רישיה" | הגה: וי"א דהשתא שאנו שרוין בין העכו"ם ואומות — בכל ענין שרי, ופוק חזי מאי עמא דבר הגהת אלפסי החדשים |
|---|---|
| ובמשנ"ב שם ס"ק נ"ג בדעת השו"ע כתב: "היינו, אפילו בחוץ, והטעם — כיון שהם בני תרבות והורגלו בבית, וממילא יחזרו לביתם בערב ונוח לתפסן, לכן אף כשיצאו מן הבית הרי הן כניצודין ועומדין ולא שייך בהם צידה" | ה כי… כי בורא עולם רוצה להטיב לנו, ולעשות איתנו חסד לעולמי עד, ועד… ואמונתו עומדת לנו לדורי דורות |
אבל כפי הנראה דיש להקל יותר בפשפש מפרעוש בענין הנטילה, ואפילו על בגדו מבחוץ — שרי ליטלו אם אינו יכול להפילו כלאחר יד, משום דעקיצתו מצערת הרבה יותר מפרעוש, וגם מתחבא בבגדים ועוקץ אם אין מסירין אותו כידוע.
| וכתב הכה"ח בס"ק כ"ה: "מיהו בנחלת צבי מפקפק על זה, דכמו בביבר יותר מן ששה טפחים יוכל הדג להשמט, כן הוא הדין באמה שארכה הרבה, יעו"ש | יב אַל-יְהִי-לוֹ, מֹשֵׁךְ חָסֶד; וְאַל-יְהִי חוֹנֵן, לִיתוֹמָיו |
|---|---|
| מכאן ניתן להבין כי מהמעמקים קורא בעל המזמור לה' שיצילו מהסכנות האורבות לו, כלומר מטביעות אותו | ד שָׁנְנוּ לְשׁוֹנָם, כְּמוֹ-נָחָשׁ חֲמַת עַכְשׁוּב--תַּחַת שְׂפָתֵימוֹ סֶלָה |
קל א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ יְהוָה: ב אֲדֹנָי שִׁמְעָה בְקוֹלִי תִּהְיֶינָה אָזְנֶיךָ קַשֻּׁבוֹת לְקוֹל תַּחֲנוּנָי: ג אִם עֲוֹנוֹת תִּשְׁמָר יָהּ אֲדֹנָי מִי יַעֲמֹד: ד כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה לְמַעַן תִּוָּרֵא: ה קִוִּיתִי יְהוָה קִוְּתָה נַפְשִׁי וְלִדְבָרוֹ הוֹחָלְתִּי: ו נַפְשִׁי לַאדֹנָי מִשֹּׁמְרִים לַבֹּקֶר שֹׁמְרִים לַבֹּקֶר: ז יַחֵל יִשְׂרָאֵל אֶל יְהוָה כִּי עִם יְהוָה הַחֶסֶד וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת: ח וְהוּא יִפְדֶּה אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל עֲוֹנֹתָיו:.
5