| הסיבה לכך היא או משום שבערב ראש השנה ובערב יום הכיפורים אומרים סליחות לפני ובהם גם קטעי תחנון ואם בקטעים הסמוכים לתפילת שחרית אומרים תחנון - כל שכן שניתן לאומרו במנחה שלפני אותם ימים, או משום שקדושת ראש השנה ויום כיפור "ממשיכה אחורה" עד היום שלפניו אבל לא מעבר לזה | |
|---|---|
| ר' ב מציין שהספרדים בתקופתו אמרו את הפסוקים בסדר ההפוך, והוא תמה על מנהגם ומציין שב וב אומרים את הפסוקים לפי הסדר שבתנ"ך ומכריע כשיטה זו | לפי יש נוהגים לומר לפני את פרשת הכיור , פרשת התמיד, פיטום הקטורת והקטע |
בעת שמתפלל פעמיים עמידה, תמיד הראשונה תהיה תפילת החובה באותו זמן, ורק לאחריה יתפלל את תפילת התשלומים.
16| אין אומה זו כשאר האומות | וכתבו במ"ב יג, וכה"ח כג, שכשצריך להפסיק ולהתפלל, הכוונה בשעה שיגיע זמן מנחה קטנה ולא לפני כן, שאז הוא עיקר זמן המנחה |
|---|---|
| ולפי זה משתנה זמן פלג המנחה, האם שעה ורבע זמניות לפני השקיעה או לפני צאת הכוכבים | בשל כך אין אומרים תחנון בתפילת מנחה בכל יום שישי, כיוון שב לא אומרים תחנון |
| וזה בתנאי שהוא רגיל להתפלל במניין קבוע, כסברת ערוה"ש רלב, טז | אם התפלל תפילת מנחה לפני פלג המנחה הרי שמותר לו להתפלל תפילת ערבית לאחר פלג המנחה |
|---|---|
| מנהג האשכנזים, ה ויהודי לקרוא מיוחדת לתענית "דרשו ה' בהימצאו" | שאר הצומות לעולם אינם חלים יום לפני יום שאין אומרים בו כולל יום שישי , לפיכך בכל מקרה אומרים בהם תחנון במנחה אלא אם כן יש בבית הכנסת ברית או חתן וכדומה |
והגהות מרדכי ומהרי"ו מקילים יותר, שרק דבר גדול אסור מסמוך למנחה קטנה, אבל דבר קטן מותר תמיד וכתב הרמ"א רלב, ב, שכן נוהגים, אלא שראוי להחמיר בסעודה גדולה מחצות היום כר"ת, וע' בכל זה ברמ"א רלב, ב, ומ"ב רלב, ה, וכן סעיפים כא-כו, וערוה"ש ח-טז.
11