| ירצו לעזור לי ללבוש את המעיל, להיות נחמדים כלפי מי שכבר לא שווה כלום וזקוק לעזרת כולם | בעבר שימש צבע זה גם את הגדודים המעורבים בצה"ל על צבע הכומתה הוחלט ביוני 1988 |
|---|---|
| שאלתי את עצמי: לו היית מטפל בחולה שנמצא במצבך, האם היית מציע לו להתעלם ממגבלותיו ולנסות לחזור להיות בדיוק מה שהיה לפני כן? בספר, סיפורה של חטיבה 7 ומפקדה המהולל גורודיש כפי שפורת הכיר אישית מישיבות מטה כולל אנקדוטות שונות שפרסמו את גורודיש כמפקד קשוח המטיל חיתתו על הכפופים לו לצד דאגה רבה לחייליו | בפרק הנקרא 'חשבון נפש' הוא מתאר שיחה שיזם ידידו שוקה, גם הוא רופא אך במילואים, כדי להניא את פורת לאחר פציעתו הקשה מלהמשיך בשירות כרופא צבאי עמוד 128 : "שוקה, אתה רוצה שאני לא אהיה אני? בימי המנדט הבריטי, נקראו הצנחנים הבריטים "כלניות" בשל כומתותיהם |
| כיצד יכול חיל, שבאותה עת היה ללא מפקדה מקצועית, להתגבר על ההתנגדויות אלה? סיכום ההיסטוריה שתוארה לעיל אינה אלא אוסף של זוטות ושל החלטות בנות זמנן המבוססות על צרכים אמפיריים והיא אינה נוגעת במהותו של השריון באותם הזמנים | חרף נכותו מתעקש פורת להמשיך לתפקד כמפקד פלוגה וגדוד רפואה, ובמלחמת יום הכיפורים הוא שב לעין הסערה באוגדתו של משה פלד בגולן |
|---|---|
| אני חותר לכך שתהיה מג"ד שריון מקצועי | חשבתי לעצמי: מסתבר שגם בתוך החוג שלנו יש חברים שפיהם ולבם אינם שווים! אין מי שיעזור לנו, החיילים נמצאים מאחורי, אני בחזית |
יש ביניהם חברי ילדות ותנועת הנוער בארגנטינה שתחת שלטונו הדיקטטורי של פרון, ויש לוחמים ומפקדים כמו שמוליק גורודיש וישראל טל.
18