| במהלך ההפוגה השנייה, בספטמבר 1948, פנו התושבים למשרד המיעוטים בבקשה לאפשר להם לשוב להוג' | על שולחן האוכל בחצר היקב, עם מפה אדומה משובצת, אסף מניח בזה אחר זה בקבוקים - בלאן דה נואר יין לבן שעשוי מענבים אדומים על בסיס קברנה סוביניון, רוזה שעשוי ממרלו פירותי שמעניק לו צבע ועומק, בלנד של לבן + רוזה - כן כן, ערבוב של לבן ורוזה - בגוון כתום-זהוב עמוק, כי לשם מה נועדו חוקים אם לא כדי לשבור אותם, וכמובן יין הקינוח בסגנון פורט שנקרא כאן "סוויטי", התיישן עשר שנים בחביות, וכמו שאר היינות הדרומיים של משפחת גלאי, מעוטר במדליות ובפרסים לרוב |
|---|---|
| באזור ישבו המטות הבדואים וחאידה וג'באראת | בכפר היה מסגד ומספר חנויות קטנות, והוקם בו בית ספר אדמות הכפר השתרעו באותה עת על 4,855 דונם |
| הכפר כופח'ה היה מתוכנן בתכנון "גריד" סורג ובו 48 מגרשים, שני בניינים בכל מגרש שנבדל משכניו במשוכת צברים ובמרכז הישוב הוקם מסגד מפואר כמה שנים לאחר ייסוד הכפר | היו בכפר בית ספר יסודי וכמה חנויות קטנות |
|---|---|
| ב-1863 ביקר בכפר הצרפתי ויקטור גרן וכתב שבתי הכפר עשויים לבני טיט ובסמוך לבאר מים עמוקה ראה שרידים של עמודי שיש קדומים | ניתן גם להשתתף בפעילות "מהחיטה ללחם", שבה המשתתפים מקבלים גרעיני חיטה, טוחנים אותם ברחיים של פעם, מכינים בצק ואופים פיתות על סאג' |
| שטח המושב הוא כ־1,000 דונם | פרדס גדל ממערב לו, וחקלאים ישראלים מגדלים דגנים באדמות הסמוכות |
|---|---|
| סעיף מסילת הברזל לאחר שצבא הממלכה המאוחדת נקרא חיל המשלוח המצרי בפקוד גנרל אלנבי הבקיע ב-31 באוקטובר 1917 את החלק הדרומי של קו החזית העות'מאני בין עזה לבאר-שבע, נסוגו חלק מהכוחות העות'מאנים מעט צפונה ויצרו קו הגנה לרוחבה של הארץ, מעזה במערב, ומשם מזרחה דרך הורירה פארק שרשרת ושריעה תל שרע בגדת נחל גרר עד סביבת תל חויילפה קבוץ להב למרגלות הרי חברון | באתר קיימים שרידי בית קברות מוסלמי מן התקופה המוסלמית המוקדמת בארץ ישראל |