| ובכל זאת עוד כמה דברים | הנוצרים מרבים להתפלל לפטרוניהם השונים בייחוד לפטרוס הקדוש שהיה דייג בעצמו |
|---|---|
| המרחב טעון ברגש ובכוחות עמוקים | רוצה הוא לשלוט על העולם, להדביר את הטבע תחתיו ולהתרומם מן האדמה |
השעמום הזה משקף את הדיכאון שאין לו תחתית, שום גדוּלה שבעולם לא תרפא אותו, לא תמלא את הריק.
| מההרעיון של לממש את עצמה ואת כוחה באמצעות הפיכת הבעל לסוג של…מריונטה? אבל מה נאמר על החמניות המככבות באחד עשר מעמודי הספר על פי ספירה מהירה , חבורה דחוסה ונסערת של פרחי ענק שנדחפת לתוכו מתחת לרדאר של הטקסט | ב"סיפור שאינו נגמר" הוא לובש את דמותו של פוכור פלקור דרקון המזל הנלבב, שאין לו צורך בכנפיים, הוא שוחה כמו דג במרחבי השמים |
|---|---|
| אבל מעבר להתגלמותו הגלויה והפעילה, המזל מחלחל לדי אן איי של הסיפור, והופך את הבלתי אפשרי לאפשרי, באופן שיטתי כמעט ובלי שום קמצנות: לא רק שפרדה זקנה כמו ייכה תוכל ללדת פעמיים בלתי אפשרי: גם פרדה וגם זקנה , אביו של בנה יהיה סוס לבן עם כנפיים מנוצות ברבור שמאוהב בה עד כלות | אצל ה בעצרות תפילה ושירה בציבור |
| ההגחכה והתיעוב הם בין השאר, עונש על החריגה מן המשבצת הביתית | הקלות שבה אנדה בורא עצים מזמרים, חפצים מאור הכוכבים, יערות של זיקוקים טעימים וישִׁימוֹנֵי צבעים, הביטחון שבו הוא מוצא את המילים שהופכות אותם לאמיתיים כי "השם הלא נכון הופך את הכל ללא אמיתי, ללא ממשי," כפי שמסבירה הקיסרית מעוררת את החשד שהוא עצמו ענד את קמע המשאלות אאורין בזמן שכתב את הסיפור |
|---|---|
| סנדק בן הארבע הספיק לראותה לפני שהוסרה, והתעתוע רדף אותו במשך שנים | לא חשבתי על זה אבל כן, בטח |
גם אחרי שהאשה שולחת אותו לבקש בקתה, הבעל ממשיך ומיתמם: "למה לי ללכת לשם שוב? בדרך כלל מדובר במכשפות או באמהות חורגות ומתעללות ולפעמים גם וגם: המכשפה שכמעט טרפה את הנזל, המלכה שנסתה לרצוח את שלגייה, האם החורגת שהפכה את סינדרלה לשפחה, וכן הלאה.