שמות פרק ב. פרשת בא

וַתֵּלֶד בֵּן וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ גֵּרְשֹׁם כִּי אָמַר גֵּר הָיִיתִי בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה וַיַּעֲבִדוּ מִצְרַיִם אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּפָרֶךְ רבי אלעזר אמר בפה רך רבי שמואל בר נחמן אומר בפריכה וכן עשו לכל אחד מישראל כל מה שעשו הלבנים ביום ראשון שמו עליו לגזרה שיעשה כנגדן בכל יום ויום
משה מבין שבעזרת האותות יאמינו לו הזקנים והעם שהוא שליח ה' אך אומר לה' שהוא לא מצטיין בכשרונות של נואם מאז ומתמיד, כי הוא כבד פה וכבד לשון שכן מצינו בישמעאל שהיו לו געגועים על אברהם אביו ולא רדהו ויצא לתרבות רעה ושנאהו והוציאו מביתו ריקם

פרשת בא

משה נשאר במדיין, נושא אישה ומקים משפחה.

10
פרק ב'
דבר אחר שפרה ששפרה מעשיה לפני האלהים
פרק ב'
מיד " ותאמר לאברהם: גרש האמה הזאת ואת בנה" , שמא ילמד בני אורחותיו
שמות ב/ניקוד
הוא רואה מצרי מכה עברי
נפתלי הרץ ויזל- משה נוקם, חורץ דין ללא משפט ויאמר לרשע למה תכה רעך הכית לא נאמר אלא תכה מכאן שמשעה שאדם מרים ידו להכות חברו אף על פי שלא הכהו נקרא רשע
וְלֹא יָכְלָה עוֹד הַצְּפִינוֹ וַתִּקַּח לוֹ תֵּבַת גֹּמֶא וַתַּחְמְרָה בַחֵמָר וּבַזָּפֶת וַתָּשֶׂם בָּהּ אֶת הַיֶּלֶד וַתָּשֶׂם בַּסּוּף עַל שְׂפַת הַיְאֹר וַיֵּצֵא בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי וְהִנֵּה שְׁנֵי אֲנָשִׁים עִבְרִים נִצִּים וַיֹּאמֶר לָרָשָׁע לָמָּה תַכֶּה רֵעֶךָ

שמות ב/ניקוד

דבר אחר ותחיין את הילדים יש מהם שראויים לצאת חגרים או סומים או בעלי מומין או לחתוך בו אבר שיצא יפה ומה היו עושות עומדות בתפילה ואומרות לפני הקדוש ברוך הוא אתה יודע שלא קימנו דבריו של פרעה דבריך אנו מבקשות לקים רבון העולם יצא הולד לשלום שלא ימצאו ישראל ידיהם להשיח עלינו לומר הרי יצאו בעלי מומים שבקשו להרוג אותם מיד היה הקדוש ברוך הוא שומע קולן ויוצאין שלמים אמר רבי לוי הרי אמרת את הקלה אמור את החמורה יש מן שראויין למות בשעת יציאתן או אמן לסכן בם ולמות אחר יציאתן והיו עומדות בתפילה ואומרות להקדוש ברוך הוא רבונו של עולם תלה להם עכשיו ותן להם נפשותיהם שלא יאמרו ישראל הן הרגו אותן והקדוש ברוך הוא עושה תפילתן לפיכך ותחיין את הילדים ותחיין אלו האמהות הילדים הילדים ממש.

פרשת בא
שמות פרק ב
היא מנסה ליצור רושם שהיא מציעה רק לבת פרעה את עזרתה ובעצם מבקשת ממנה להצילו
שמות ב/ניקוד
וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶת נַאֲקָתָם וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת בְּרִיתוֹ אֶת אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק וְאֶת יַעֲקֹב
הפרשנים ניסו להסביר את מעשהו של משה המעורב ברצח- 1 ב וַתַּהַר הָאִשָּׁה וַתֵּלֶד בֵּן וַתֵּרֶא אֹתוֹ כִּי-טוֹב הוּא וַתִּצְפְּנֵהוּ שְׁלֹשָׁה יְרָחִים
פרק א ' פרק ב' מסתיים בגזירת מוות על הבנים מתחיל בלידת בן הגזירה המחשת הגזירה מוות חיים כל העם צשפחה פס' 1-10 הולדת משה חילופי כינויים התורה לא מתארת את רגשותיהם של הגיבורים, אך לפי הכינויים השונים של הגיבורים, אפשר לדעת מה יחסו אל הדמויות השונות יג וַיֵּצֵא בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי וְהִנֵּה שְׁנֵי-אֲנָשִׁים עִבְרִים נִצִּים וַיֹּאמֶר לָרָשָׁע לָמָּה תַכֶּה רֵעֶךָ

פרשת בא

הנאשם מאשים את משה- מי שמך לשופט? משה הסתיר את פניו מתוך יראת כבוד לאלוהים.

30
ספר שמות פרק ב סיכום
הלשון בסיפור נוח "וכפרת אותה מבית ומחוץ בכופר" ו4 מקבילה ללשון בסיפור תיבת משה: "ותחמרה בחימר ובזפת"
פרק ב'
ז וַתֹּאמֶר אֲחֹתוֹ אֶל-בַּת-פַּרְעֹה הַאֵלֵךְ וְקָרָאתִי לָךְ אִשָּׁה מֵינֶקֶת מִן הָעִבְרִיֹּת וְתֵינִק לָךְ אֶת-הַיָּלֶד
שמות ב/ניקוד
וכי תעלה על דעתך שאברהם שכתוב בו " ואברהם כבד מאד במקנה" וגו' היה משלח אשתו ובנו מביתו ריקם, בלא כסות ובלא מחיה? לאחר לידת אמו של משה כתוב וַתֵּרֶא אֹתוֹ כִּי-טוֹב הוּא וַתִּצְפְּנֵהוּ שְׁלֹשָׁה יְרָחִים למה הכוונה? התחיל להביא צלם מן השוק והיה מצחק בו ועובדו כמו שראה מאחרים