האם אומרים תחנון היום. כמה ימים לא אומרים תחנון מיום הכנסת

האם יש הילולה בתאריך הפטירה שלו יא חשוון? ואי דהקריבו פסח שני, יחידים הוי, כמו ט' זמנים שכתבנו לעיל ד"ה כללא בזה" הוֹשִׁיעֵנוּ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ וְקַבְּצֵנוּ מִן הַגּוֹיִם לְהֹדוֹת לְשֵׁם קָדְשֶׁךָ לְהִשְׁתַּבֵּחַ בִּתְהִלָּתֶךָ
רציתי לשאול האם אומרים תחנון בפסח שני שלום רב, במקורות אנו מוצאים מנהגים שונים כדי ליישב זאת, נביא מעשה במנהל בנק, שחיפש עובד לבנק למחלקת עובר ושב, פקיד שיקבל קהל

בחנוכה אומרים תחנון או לא בקריאת שמע שעל המיטה?

ברוב הקהילות הספרדיות כל הקהילות חוץ מקצת יוצאי מרוקו וצפון אפריקה, הספרדים של מערב אירופה, וכל יהודי תימן התפשט המנהג שלא ליפול אפים כלל, אלא אומרים את הקטע של נפילת אפים בישיבה.

אמירת תחנון ביום ירושלים
שכל מי שדן את עצמו למטה אין דנים אותו למעלה ואם מקפיד ומתמיד בזה כל יום בלי לפספס זוכה להיות ממארי דחושבנא
תחנון
ספרדית יותר, ומקורית, אך עם זאת הוא מאד קנאי למה שהנהיג אביו… הוא סובר שאנחנו בתהליכי גאולה ושמדינת ישראל היא אתחלתא דגאולה, ומי שחולק על זה אינו מבין כלום… אתה שואל אם הרב שמח ביום העצמאות? ברוב הקהלות לא נוהגים לפי מנהג זה
אמירת תחנון בבית כנסת כשיש אבל בבית כנסת
דהא בשבת קיח: אמר אביי תיתי לי דכי חזינא צורבא מרבנן דשלים מסכתיה שגרסה
כִּי אֵין עוזֵר: אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ - חָנֵּנוּ וַעֲנֵנוּ כִּי אֵין בָּנוּ מַעֲשים עַד מָתַי עֻזְּךָ בַּשְּׁבִי וְתִפְאַרְתְּךָ בְּיַד צָר: המה יראו ויבשו ויחתו מגבורתיהם
מֵרַעַשׁ וּמֵרֹגֶז הַצִּילֵנוּ: זְכֹר לַעֲבָדֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב וכ"ה בהגהות אשרי סוף סוכה

תחנון

אֲבָל אֲנַחְנוּ וַאֲבוֹתֵינוּ חָטָאנוּ: אָשַׁמְנוּ.

שיש פורים משולש, האם אומרים תחנון ביום ראשון? או כיון שבירושלים לא אומרים אז בכל
הדעה המקובלת יותר היא שאמירת התחנון אינה חיוב אלא בלבד, ולכן ישנם ימים שנהוג לא לאומרו
האם אומרים תחנון בפסח שני
זְכֹר אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבוֹתֵינוּ 'כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲכֶם' - וְעַתָּה נִשְׁאַרְנוּ מְעַט מֵהַרְבֵּה: וּבְכָל זֹאת כלומר: ולמרות כל היסורים שִׁמְךָ לֹא שָׁכָחְנוּ - נָא אַל תִּשְׁכָּחֵנוּ
בחנוכה אומרים תחנון או לא בקריאת שמע שעל המיטה?
עם זאת יש לנקותם היטב וכן פסק רמ"א בהגה יו"ד סימן רמו סכ"ו
כל יום שאין נופלים על פניהן אין נופלים גם במנחה שלפניו חוץ מערב ראש השנה כ"ח באלול וערב יום הכפורים ח' בתשרי שנופלים במנחה שלפניהם שני קטעים אלו היו במקורם חלק מתפילת הימים הנוראים

ארכיון תחנון

וכך גם בספר ילקוט יוסף תפילה עמוד תכב ובאות לז כתב שם למחות ביד אלו שלא אומרים ביום ט"ו אייר.

8
אמירת תחנון בבית כנסת כשיש אבל בבית כנסת
אמרו לו, מפני שנהנו מסעודתו של אחשוורוש, דהיינו אכלו ושתו אוכל לא כשר בסעודה שעשה אחשוורוש לכל העם, והשתתפו בסעודה זו גם היהודים אשר בשושן הבירה
האם ביום שישי בשחרית צריך לומר תחנון?
וכמו שרואים מן העבר איך כלל ישראל פעלו בדורות הקודמים לביטול גזירה כזו וכל אלו שלא הלכו בדרך זו לא הצליחו, וכמו שהיה במדינת ספרד שהיה גזירת האינקוויזיציה והיו יהודים שרצו להשאר שם כי היה להם רכוש רב ולא רצו לעזוב את עושרם ולכן אמרו שהם ישמרו התורה בצינעא ולא ילחמו על קיום התורה ומכל אלו לא נשאר כלום!!! ואע"פ שמרן הגאון רבי עובדיה יוסף זצ"ל שם כתב שלענין פועלים יש לסמוך על דעת הסוברים שהוא שש דקות אחר עלות השחר, אולם באיש מצליח שם דף נ"ב ע"א דחה שיטה זו בתוקף
מדוע אומרים ‘תחנון’ אצל הגר”מ מאזוז בישיבה ביום העצמאות?
יְהוָה, אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, שׁוּב מֵחֲרוֹן אַפֶּךָ, וְהִנָּחֵם עַל-הָרָעָה לְעַמֶּךָ: אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ אָבִינוּ אַתָּה