אז נכון, מחלות וחיידקים מסתובבים בכל מקום, ונמצאים גם בגן, אבל איך שהוא כמעט תמיד כשאנחנו מבלים שעה-שעתיים בין המזרנים והטרמפולינות ומתפלשים בבריכת הכדורים האינסופית, אנחנו מסיימים למחרת עם חום או שלשולים | אז נכון שנתתי לאירוע הזה שם מפוצץ, והילדים עפו על הרעיון עד השמיים, אבל מפגשי אחר הצהריים שכאלה מתקיימים בבית שלנו בבית של מי לא בעצם? אין שום בעיה, אני אדאג להרים את האירוע הזה, שמתגבש ברגעים אלה ממש, ביוזמתי שלי, בסלון הבית |
---|---|
ולחשוב שהשעון אפילו לא מראה על השעה 7:00 בבוקר | רגע של שקט ואז מסתיים יום עבודה ומתחיל יום עבודה חדש — בשעה 17:00, אחרי האיסוף מהגנים, אני מוצאת את עצמי בבית סוער וגועש — צרחות נשמעות מכל עבר, משחקים נפתחים בזה אחר זה, כדורים נזרקים באוויר ואני עוד מהרהרת ביני לבין עצמי אם בתוך כל ההמולה הזאת, ובין הילדים שרצים לי בין הרגליים עם מיליון שאלות, בעיות ודרישות, אצליח לתלות את מכונת הכביסה שהפעלתי רגע לפני |
תסלחו לי על הפולניות שבי אבל בכל פעם שהמילה ג'ימבורי נזרקת לאוויר, המוח שלי משדר לי אותות ברוח ערמות של חיידקים, מחלות, נזלת וטלפון אחד לבוס שמודיע ששוב אני לא אגיע לעבודה כי הילד, איך לומר, לא מרגיש טוב | אז נכון שלפעמים הכי נוח לשלוף פיצה מהמקפיא או להכין פסטה זריזה עם רוטב אבל הפעם אני מחליטה להיות סופר וומן ולהכין פשטידת תירס |
---|---|
עוד לא נתקלתי בילד או מבוגר שלא אוהב תירס או שסירב לתירס בין אם הוא על פיצה, בפשטידה, בסלט או פשוט בצורתו הטבעית או הגמדית | הם כבר רעבים והשעה מאוחרת וכל מה שמתחשק לי זה לסיים להכין את האוכל מהר, עם דברים שיש במקרר ושהילדים יסכימו לאכול |
כן, גם את הסופר בררניים.