| הלוח העברי משמש גם להבנת ההקשר ההיסטורי או לתיאורו של זה באירועים רבים | אבוחצירא: אגרת נוספת אליו - לקמן א'תצט |
|---|---|
| ממכתבים שנתגלו בנושא ניתן ללמוד כי לבן מאיר הייתה שונה באשר ל-3 מכללי הדחיות | פער זה מצטבר ליממה אחת בכל 216 שנים, אולם הוא אינו מורגש כיוון שמועדי הלוח העברי ממילא נעים בעונות השנה במידה מסוימת |
| בזכות העיבור, במחזוריות של 19 שנה תאריכים עבריים וגרגוריאניים נפגשים למשל חל ב- וט' באב חל ב-27 ביולי , או נופלים קרוב זה לזה, בסטייה של יום בדרך כלל למשל ט' באב חל ב- וט' באב חל ב-3 באוגוסט , או יומיים במקרים נדירים יותר למשל ט' באב חל ב- וט' באב חל ב- , ועד 3 ימים במקרים נדירים מאוד | יש המשערים שכאשר נרשם "ירחו" במקום "ירח", הכוונה לחודשיים |
|---|---|
| אשרייך על כל העבודת קודש שלך כמה נחת את עושה לברוא עולם כל יום ויום יש שכר גדול לפעולתך שתזכי בזכות זה לכל משאלות ליבך ולכל הברכות הכתובות בתורה | באופן כללי, אורך החודשים הוא 30 ימים ו-29 ימים לסירוגין |
תֵּרַדְנָה עֵינַי דִּמְעָה לַיְלָה וְיוֹמָם - וְאַל תִּדְמֶינָה! משך החודש הסינודי אינו קבוע, ובזמננו אורכו הממוצע הוא 29.
5| בשנת פורסם קטע עם כללי לוח מגניזת קהיר המעיד על כך שבתחילת תקופת הגאונים עדיין היה חל ראש השנה ביום ראשון וכן כללי מילוי וחיסור החודשים חשוון וכסלו היו שונים חיזוק להנחה שהלל נשיאה הוא שהנהיג את חשבונות הלוח באופן בלעדי באמצע לספירה, עולה מכך שבתקופה זו נוצרה עילה לקביעת החשבונות עקב התחזקות ה | לפיכך על ראש השנה להדחות ליום חמישי לכל הדעות |
|---|---|
| המקור לקבוע הוא ה ב פרק 'אם אינן מכירין' — , , | השנה התחלקה לתריסר חודשים בני 30 יום כל אחד, אשר אליהם נוספו ארבעה ימים המפרידים בין העונות, ה-31 בחודש השלישי, השישי, התשיעי והשנים עשר, ימים אלו נקראו "אותות" או "פגועים" |
יתרה מזאת, מכיוון שהמולד המחושב המשמש בלוח הקבוע הוא המולד הממוצע, ההפרש בין המולד האסטרונומי לזמן אפשרות הראייה יכול להיות אף גדול יותר.
29