| הקו נקרא על שמו של הרמטכ"ל כשנבנה הקו, רב אלוף חיים בר-לב, ומאז התקבע שמו בפי הציבור | במטה הכללי היו שתי גישות הגנתיות - הגישה המשולבת שמייצגיה העיקריים היו בר לב, ו והגישה הניידת שמייצגיה היו ו |
|---|---|
| מכל , רק ומוצבים אחרים החזיקו מעמד אף שלא היו רלוונטיים לבלימת , כך שלדעת דניאל נפילת קו בר-לב לא מלמדת בהכרח על , כיוון שכאמור — הקו המקורי כפי שתוכנן למעשה לא היה קיים עוד בשטח | לטענת חלק מהמומחים תפיסה זו שגויה, מאחר שהקו לא היה אמור לעצור את פריצת המצרים; מעוזי קו בר לב, לטענתם, היו למעשה רק עמדות תצפית מנגד, האלוף טל כותב בספרו שהמעוזים הוקמו לשם הגנה ממש על הגבול: הוויכוח על שיטת ההגנה בסיני היה כפול: ערכו של מערך המעוזים לאורך תעלת סואץ כקו הגנה סטאטי על התעלה במסגרת מלחמת התשה, וערכו ההגנתי במקרה של מתקפה מצרית כוללת לכיבוש סיני |
המוצבים הפכו לנטל על צה"ל, שנאלץ להטיל מול מערכי הנ"ט וה כוחות קרקע ואוויר לחילוץ החיילים המכותרים והגנה עליהם במוצבים.
22| משהתברר שהיוזמות המקומיות אינן מספיקות, בדצמבר 1968 החלה הקמת קו הגנה אחיד לאורך כל התעלה | במלחמת יום הכיפורים התמוטט הקו הראשון של המערך — כאשר כל המוצבים הסמוכים לתעלה, למעט מוצב בודפשט, נכבשו |
|---|---|
| אבדות רבות נגרמו לצה"ל בניסיונות חילוץ אלה | בר לב הכריע בעד קו קבוע על גדות התעלה, קו שהוקם בשנת משום שהעריך שבשיטה הניידת יתקשה צה"ל לאתר ולהדוף כוחות מצריים בזמן |
בנוסף לכך, תוכנית שובך יונים התבססה על שלושה קווים: קו המעוזים הצמוד לתעלה המוחזק על ידי כוחות מחוזקים במחלקות טנקים, קו שני במרחק של כחמישה עד עשרה ק"מ המוחזק על ידי חטיבת טנקים וכן עוד קו עורפי - המוחזק על ידי חטיבה נוספת.
24| ביצורים בקו בר-לב, 26 באוקטובר 1970 "קו בר-לב" נקרא גם קו המעוזים היה שבנתה לאורך החל מדצמבר , לשם הגנה על חיילי המשקיפים על הגבול שבין ישראל ל לאורך התעלה | בנוסף למיגון, המעוזים יספקו תנאי מחיה נוחים |
|---|---|
| קו בר-לב היה מערך של שבנתה ישראל לאורך תעלת סואץ החל מדצמבר 1968, לשם הגנה על חיילי צה"ל המשקיפים על הגבול שבין ישראל למצרים לאורך התעלה | הקו הראשון הורכב מ-32 מוצבים קטנים מבוצרים, המכונים "מעוזים" |