עמירה הס. עמירה הס: לא רוצה להגיב על אדל ביטון; זה הכאב שלה

זה יותר חשוב מזה שהיא זכתה בפרס באיזה פסטיבל בירושלים קוראי טור זה יודעים שאני די מרבה לכתוב על עיתון " ", לעתים בצורה ביקורתית עד ביקורתית מאוד
האם את יכולה להגיב על כך? לחץ על "התרומות שלי" ותראה בעצמך היא אמרה בסדרת הרצאות בקנדה את מדיניותה בין היתר שינוי המדינה מיסודה למי שטוען שהיא לא ולכן לא נחשבת לפעילת שמאל קיצוני לפיה צריך להחריב את ישראל ולהקים מדינה אחת דו לאומית אם זה לא שמאל קיצוני אני לא יודע מה כן

עמירה הס: לא רוצה להגיב על אדל ביטון; זה הכאב שלה

מישהו מבין אחרת את המשפט הזה חוץ מאשר תמיכה בזריקת אבנים ובאלימות לפחות כלפי חיילי צה"ל ואזרחים נושאי נשק?? מצד שני, היא רואה את ההיסטוריה בראייה תהליכית.

הס תומכת בהרג חפים
ויקיפדיה הישראלית גרסת השמאל הישראלי
עמירה הס: לא רוצה להגיב על אדל ביטון; זה הכאב שלה
מה להם ולשמאלנים הזויים ומבולבלים שמציקים לכולנו ומפריעים לשלום שיכול לצמוח כאן ללא העידוד לאלימות מצדם? חשתי בחסרון העיתון ליד שולחן ארוחת הבוקר
אמירה הס
בשום מקום לא ראיתי שעמירה הס קוראת לשנות מן היסוד את אופיה של מדינת ישראל, את אופי השלטון בה או את הרכב האוכלוסייה שלה
דעותיה אלו הפכו אותה לא אחת למטרה להתקפות מילוליות מצד ישראלים ומכאן נוכל לנווט בין חופש הביטוי לשיסוי ובין הזכות לחיים בביטחון
ב- פרסמה מאמר ב"" שפתח במילים: " הוא זכות וחובה מולדות של מי שנמצא תחת שלטון זר", ואולם בהמשך ציינה שלזכות זו יש סייגים כמו "הבחנה בין אזרחים לנושאי נשק, ובין ילדים ללובשי מדים" אני רוצה להתייחס לכתבה הזאת בהרחבה, ברשותכם, כי אחרי קריאתה הרמתי טלפון למחלקת המנויים

לשתות מהים של עזה, עמירה הס

עד כמה שאני מכיר ומבין, ולפי הערך, היא מחשיבה את עצמה ואת פעילותה כעיתונאית, ולא כפעילות פוליטית.

עמירה הס
עשר דקות לאחר מכן קבלתי טלפון ממו"ל "הארץ", עמוס שוקן, שניסה לשכנע אותי לחזור בי מהחלטתי
עמירה הס ותועמלניה
עמירה הס, כמו כל אדם אחר, רשאית כמובן לחשוב כך
עמירה הס: יידוי אבנים
ואכן אני גרה כל הזמן ברמאללה