הזמנו, לפתי, טמנו, חֻקִים, כרתם, מדה, השמנו, תכנתי, כפתָ, שֵרַתֶן, הִתְקַנוּ, צִיַנוּ, רַבִים, בִזָה, הִשְבַתֶם, הִמְתַנוּ, זָקַנוּ, טפה, מדה, בזה, חדה, כפה, מלה, גנה, חגים, חלון, חקה, תמסה, מחצה, תפלה, מחלה | מכיוון שישנם בניינים רבים לימוד זה אינו פשוט, ולכן נֻסַּח חוק ניקוד ההברות |
---|---|
התוצאה שניהם מתלכדים ואנחנו מבטאים עיצור אחד הִקְרַנְנוּ ---הִקְרַנּוּ היכן נמצא התלכדות עיצורים זהים? הקבוצה האחרונה נדירה ביותר, ולכן מומלץ להתמקד בזכירת שתי הקטגוריות הראשונות | לדוגמה: פֶּרַח יִפְרַח לדגש החזק אין תפקיד פוניטי , והוא אינו מציין לדוגמא שיש להגות ס או ש באופן פוצץ |
עניין הדגש החזק הוא אחד הקשיים העיקריים בניקוד | כדי לראות ערכים אלה לחץ על כל אחד מהם |
---|---|
פעלים שלה"פ היא ת' לדוגמה: כרת, נחת, לפת, שבת | שווא הבא באות דגושה בדגש חזק הוא שווא נע: שִׁ לְּמוּ ה |
הדגש החזק נקרא כפלן או מכפל משום שהוא מציין התלכדות של שני עיצורים סמוכים זהים שאין ביניהם חציצה של תנועה | סגורה מוטעמת - גדולה סמג"ד כָּאן, מַח סָן, רוּץ, תַצְ פִּית, יִ תֵּן, שִׁלְ שוֹם, מָ חָר, שָׁמָּה |
---|---|
תפקידו להצביע על תהליך לשוני של התלכדות שני עיצורים זהים סמוכים, לדוגמה הִזְמַנְנוּ ----הִזְמַנּוּ |
למרות ששני סוגי השווא מסומנים בסימן זהה, יש חשיבות בסוג השווא לצורך ניקוד ההברות במלה.