אני כן רואה בעיה מהותית בהתנהלות שלך בהקשר הזה, ולכך התייחסתי | למשל הקביעה שמופיעה כבר במשפט הראשון שמדובר בדגש חזק כלל אינה מוסכמת |
---|---|
וַֽיְשַׁלְּ חֶ֑הָ וַתֵּ֣לֶךְ וַתֵּ֔תַע — בראשית כא, יד — האות ו' במילה וַֽיְשַׁלְּ חֶ֑הָ, מוטעמת בהטעמת משנה, כי מדובר בהברה 3 | ועוד יותר חשוב לתקן את טעויותיו הבסיסיות בדקדוק כאילו "אות ה של המילה הראשונה מנוקדת ב" |
יישום דחיק בהטעמת משנה בהתאם לכלל ההטעמות: בדוגמות שהובאו ברישא של הפסקה הקודמת בָּֽאֵלִם֙, סִּֽירֹתָיו֙, קְּעָרֹתָ֜יו, מֵּאֱלֹהֶ֖יךָ, מֵּרָעָ֖ה, לִּירֵ֫אֶ֥יךָ , יש הטעמת משנה אמִתית ע"פ כלל ההטעמות בהברה הפותחת של המילה.
14דוגמה לטעמים מפסיקים מ: סוף פסוק, אתנח, זקף, פשטא, רביע, טפחא, תביר וכו' להבדיל מהטעמים המשרתים — המחברים, שהמילה שאחריהם, תיפתח באות בגד כפת רפה אם המילה שלפניה מסתיימת בהברה פתוחה וכן רק אחריהם יכול לבוא דחיק | |
---|---|
סוג שלישי של אתה מרחיק: הם מקרים שיש סיבה רחוקה שאינה מכללי הדקדוק המוכרים, בגינה אות מאותיות בגד כפ"ת, הופכת לקשה בראש מילה , במקום להיות ע"פ כלל "הסמוך ל-אהוי" שניסח בן אשר כנ"ל | אם אתה סבור שזה לא דחיק מהסוג שבקטע בו הכנסתי אותו תסביר תנמק לא להוריד סתם |
על כן במילה בֶּגֶד נטיית היחיד תהיה בדגש בדל"ת בִּגְדִּי במקרא ללא דגש , ואילו במילה יֶקֶב נטיית היחיד תהיה ללא דגש כבמקרא יִקְבִי.
25