שם אחר לדגש קל. בר קל

אני כן רואה בעיה מהותית בהתנהלות שלך בהקשר הזה, ולכך התייחסתי למשל הקביעה שמופיעה כבר במשפט הראשון שמדובר בדגש חזק כלל אינה מוסכמת
וַֽיְשַׁלְּ חֶ֑הָ וַתֵּ֣לֶךְ וַתֵּ֔תַע — בראשית כא, יד — האות ו' במילה וַֽיְשַׁלְּ חֶ֑הָ, מוטעמת בהטעמת משנה, כי מדובר בהברה 3 ועוד יותר חשוב לתקן את טעויותיו הבסיסיות בדקדוק כאילו "אות ה של המילה הראשונה מנוקדת ב"

לַחְפֹּר או לַחֲפֹר

יישום דחיק בהטעמת משנה בהתאם לכלל ההטעמות: בדוגמות שהובאו ברישא של הפסקה הקודמת בָּֽאֵלִם֙, סִּֽירֹתָיו֙, קְּעָרֹתָ֜יו, מֵּאֱלֹהֶ֖יךָ, מֵּרָעָ֖ה, לִּירֵ֫אֶ֥יךָ , יש הטעמת משנה אמִתית ע"פ כלל ההטעמות בהברה הפותחת של המילה.

14
StG 44
ב המילה סלה: עָ֭לַי סָמְכָ֣ה חֲמָתֶ֑ךָ וְכָל-מִ֝שְׁבָּרֶ֗יךָ עִנִּ֥יתָ סֶּֽלָה תהלים פח, ח , וכן אַ֭שְׁרֵי יוֹשְׁבֵ֣י בֵיתֶ֑ךָ ע֝֗וֹד יְֽהַלְל֥וּךָ סֶּֽלָה תהלים פד, ה , לעומת חמישה פסוקים לאחר מכן: יְה֘וָ֤ה אֱלֹהִ֣ים צְ֭בָאוֹת שִׁמְעָ֣ה תְפִלָּתִ֑י הַאֲזִ֨ינָה אֱלֹהֵ֖י יַעֲ קֹ֣ב סֶֽלָה תהלים פד, ט וכן אחרי כמה פסוקים: נָ֭שָׂאתָ עֲוֹ֣ן עַמֶּ֑ךָ כִּסִּ֖יתָ כָל-חַטָּא תָ֣ם סֶֽלָה תהלים פה, ג
מלא
גם ואפילו לא הצליחו להכריע אם מדובר בידען מובהק בתחום, או במי שאינו מדייק בעריכותיו
בר קל
ההגייה הכפולה והסותמת חלה גם במקרים, בהם אות הבג"ד כפ"ת שבראש המילה, הייתה אמורה להיות רפה, ע"פ הכלל שלפיו אות מאותיות בג"ד כפ"ת המצויה בראש מילה, הנמצאת בתוך משפט, נהגית באופן ה, אם קדמה לה מילה המסתיימת בהברה פתוחה המילה הקודמת מסתיימה באות מאותיות אהו"י ואין בין המילים פסיק
דוגמה לטעמים מפסיקים מ: סוף פסוק, אתנח, זקף, פשטא, רביע, טפחא, תביר וכו' להבדיל מהטעמים המשרתים — המחברים, שהמילה שאחריהם, תיפתח באות בגד כפת רפה אם המילה שלפניה מסתיימת בהברה פתוחה וכן רק אחריהם יכול לבוא דחיק
סוג שלישי של אתה מרחיק: הם מקרים שיש סיבה רחוקה שאינה מכללי הדקדוק המוכרים, בגינה אות מאותיות בגד כפ"ת, הופכת לקשה בראש מילה , במקום להיות ע"פ כלל "הסמוך ל-אהוי" שניסח בן אשר כנ"ל אם אתה סבור שזה לא דחיק מהסוג שבקטע בו הכנסתי אותו תסביר תנמק לא להוריד סתם

שיחה:דחיק

על כן במילה בֶּגֶד נטיית היחיד תהיה בדגש בדל"ת בִּגְדִּי במקרא ללא דגש , ואילו במילה יֶקֶב נטיית היחיד תהיה ללא דגש כבמקרא יִקְבִי.

25
ביאור:דחיק
הוא סבור שתפקידו להפריד - כלומר כפי העמדה שכתב הרב דוד כוכב, אך הוא גם כותב כי גזניוס סבור שהוא דגש חזק מחבר - ככתוב בערך
לַחְפֹּר או לַחֲפֹר
תודה לך על עריכותיך ותרומתך
כינוי לדגש קל
גזניוס רואה בדגש שלאחר המילית מה כדגש חזק רגיל, הסוגר תנועה קטנה בלתי מוטעמת