| כך פוסק גם ה רמב"ם | כדאמר להו רבי יהושע בן לוי לבניה: אשלימו פרשיותייכו עם הצבור, שנים מקרא ואחד תרגום |
|---|---|
| מצוה מן המובחר שישלים אותה קודם שיאכל בשבת, ואם לא השלים קודם אכילה - ישלים אחר אכילה עד המנחה, ויש אומרים עד יום רביעי בשבת, ויש אומרים עד שמיני עצרת, דהיינו בשמחת תורה, שאז משלימים הצבור | הנה בעניין המצווה שמחוייב כל אחד ואחד לקרוא הפרשה בכל שבוע, שנים מקרא ואחד תרגום |
ה'משנה ברורה' שער הציון, סימן רלח, ס"ק א כתב בשם ה'באר היטב' שאין לקרוא מקרא בלילה זאת לאור דברי המדרש שכשעלה משה למקום, למד אתו הקב"ה תורה שבכתב ביום, ותורה שבעל פה בלילה , אבל הביא שמדברי ה'פרי מגדים' משמע שיכול לקרוא מקרא.
29| ולכאורה שאלה זו תלויה בטעמי תקנה זו, דלשיטת הראב"ן דהדברים מכוונים כנגד שני הקוראים והמתרגם שבבית הכנסת לכאורה עיקר התקנה לקרוא פעמיים, אך לשיטת המטה משה שכנגד ג' פעמים שמשה מסר תורה לעם צריך לקרוא ג' פעמים, אך מכיון שאין כל אלה אלא דברי רמז אין הכרח שגדר ההלכה תלוי בטעמים הנ"ל | אמנם יש לעיין לשיטה שהובאה לעיל הסוברת שיוצאים ידי חובה בקריאת פירוש רש"י דעה שהובאה גם בשולחן ערוך , כיצד ניתן לצאת ידי חובה, הרי כידוע רש"י לא פירש את כל הפסוקים שבתורה, וגם לא את כל המילים שבכל פסוק |
|---|---|
| אולם מלבד זאת הוא מוסיף את דעת רבינו שמחה מובאת בהגהות מיימוניות אות ש' לפיה יכול להשלים עד ערב שמחת תורה בו משלימים את מחזור הקריאה בתורה |
אולם ה תוספות כותבים שהחידוש בחובה לקרוא שנים מקרא ואחד תרגום את הפסוק "עטרות ודיבון" הוא בכך שאין לו תרגום אונקלוס, אלא תרגום ירושלמי בלבד.
15