| מצד אחד אתה רוצה לשכוח הכל ומצד שני נפשך אומרת לך שאסור להתעלם ממה שקרה | או לחלופין, פשוט תביטו עמוק בעיניו הטרוטות של עידו |
|---|---|
| עם זאת, אינך יודע איך לעשות זאת | הנסיון של הנפש למחוק את מה שהיה החל ממש ברגע הטראומה, ויש תחושה אינסטינקטיבית ולרוב נכונה שעליך למצוא את מה שחסר |
| העיסוק במה שנראה ככשלונות שלך | אחוז נכבד מהמשאבים הגופניים והנפשיים מוקצה לזה — ולכן איננו זמין להתמודדויות אחרות בחיים |
|---|---|
| על מי שאפשר לזוועות הללו להתרחש | יש דברים שאתה זוכר ומרגישים קצת כמו חלום, כאילו שלא היית בתוך עצמך או שצפית מהצד |
אנחנו פחות יודעים מה לעשות כאשר אדם יוצא שבור משדה הקרב.
| אתה נזכר בסיטואציות בשטח שהוציאו ממך אלימות | ואם יזרקו עלי בלוק מגג הבניין? אתה מנהל שיחה, אבל פתאום עובר אמבולנס ברחוב ומיד אתה חוזר לאותו יום שבו פינו אותך, פצוע |
|---|---|
| ואם הוא מתחיל לזעוק את כאבו, ומטיח בנו שאלות נוקבות על אופן ההתנהלות שלנו כחברה — אנחנו ממש אובדי עצות | כי אתה מנסה באופן נואש להמשיך את החיים כרגיל, לבנות קריירה, ומשפחה |