נוצרת בהן אטימה הרמטית לאור ולחמצן — יש בהן תעלות, אותן ממלאים מים, ככה שפחמן דו חמצני שנוצר מפעילות החיידקים יכול לצאת, אבל אוויר עתיר חמצן לא יכול להיכנס, ואור ישיר אינו מהווה גורם סיכון בזכות צבען הכהה | לאחר הפסקה ארוכה מאד של כבישה עברתי דירה והשארתי את הקדרה אצל ההורים חזרתי לזה סוף סוף |
---|---|
תכלס זו עבודה כמו להכין סלט כרוב, ממש לא מסובך | את הסיר והכלים נהגתי לרחוץ עם מים חמים וסבון ולאחר מכן להכניס לתנור שחומם למאה מעלות לעשר דקות |
היא מתקלקלת מהר מאוד אם נפסק התהליך | יש לי מספר שאלות 1 |
---|---|
זה כתבה אחרת הוא "אם כבר, אז כבר" | המלצתי לכובשים בקדירה לוודא כל יום הימצאות כמות מים בתעלה העליונה |
המון תודות מודה לך על האתר על ההסברים והתשובות היפות והסובלניות שלך תודה גם על השיתוף והאיכפתיות שלא מובנת מאליה , אתה אדם מקסים ורחב לב.
21הכרוב בן למשפחת המצליבים, קרוב משפחה של ה, הרוקט, הצנון והחרדל | יכול להיות שדמיג'אן הוא פתרון ביניים טוב, לא יצא לי לבדוק |
---|---|
קניתי כרוב גדול במשקל של 2 קילו המלחתי אותו כמו שצריך דחסתי את כולו לתוך הצנצנת כולל החלק הפנימי והעלים החיצוניים בסוף ולא הייתי צריך להוסיף מים,העניין הוא שלהבדיל מהכרוב הקודם שהכמות שלי הייתה קצת יותר מחצי צנצנת הכרוב הזה מילא את הצנצנת עד הסוף ואחרי כבר יומיים התחיל לנזול מים מהצנצנת בגלל הפעילות של הגזים ראוי לציין שהוספתי קצת מהמים של הכרוב הקודם העניין הוא שהמים עם הזמן יורדים וכבר האבן ששמתי בתור משקולות מתחילה להחשף ועם הזמן אני מאמין שגם הכרוב מנסיון מהכרוב הקודם שלקראת השלוש שבועות כמות המים הגיעה לגובה הכרוב מה עליי לעשות במקרה כזה? אם הריח בסדר, האם יכול להיות שהכרוב שרד? שמעתי את הבעבוע בידי פעם לכאורה הכל לפי ההוראות אבל — יצא כרוב עם ריח נורא, חמוץ ודי בלתי אכיל | ובשביל להתחיל, צריך כרובים יפים |