עם התפשטות המגפה עברה הממשלה להתקנת תקנות שעת חירום שבשונה מהצווים — בכוחן לשנות מיידית את מרבית החוקים ללא צורך בהליך החקיקה הארוך המאפיין שינוי שגרתי של חוק , להפקיע זמנית את תוקפם או לקבוע בהם תנאים | ב האם מתוקף סעיף 7 ב 6 ל, התשס"ב-2002 ניתן להקנות לשירות הביטחון הכללי סמכויות לפעול בתחום שאינו נוגע לביטחון המדינה? בעקבות הנחיות היועץ המשפטי לממשלה ופסיקת בית המשפט העליון בעניין החלפת תקנות שעת חירום בהקדם האפשרי בחקיקה ראשית, וכן בשל פקיעת תוקפן המתקרב של תקנות שעת החירום, ב-28 במאי 2020 הפיץ משרד ראש הממשלה שנועד להקנות לממשלה סמכויות מפורשות מכוח חקיקה ראשית במקום תקנות שעת החירום |
---|---|
בדיון הראשוני בעתירות ציין בג"ץ שהן מעלות את השאלות העקרוניות הבאות: א האם ההכרזה על מצב חירום לפי סעיף 38 ל, נוגעת גם למצבי חירום שאינם נובעים מסיבות ביטחוניות? בתחילת אפריל 2020 העביר , , ל, ל ול, לפיה יש להעדיף חקיקה רגילה בכנסת על פני התקנת תקנות שעת חירום | בהתאם לסעיף 39 לחוק יסוד: הממשלה, תוקף התקנות הוא לשלושה חודשים מיום התקנתן |
באופן דומה, בסמוך למועדי פקיעות תוקפן של תקנות שעת חירום נוספות שהותוקנו בשל המגפה, חודש תוקפן בחוקים שחוקקה הכנסת.
2התקנות היו המכשיר ה העיקרי שבו השתמשה הממשלה לשם הגבלת המגע בין תושבי המדינה והפחתתו לצרכים חיוניים בניסיון להגביל את התפשטות המגפה עד לקבלת חוקי הוראת השעה ביולי 2020 | החוק תוקן ב- , וניתן סמכות לממשלה להכריז על |
---|---|
התוקף הוארך ל-30 בנובמבר 2021 | עוד כשלושה שבועות קודם לכן פרסם נוהל מקוצר לביצוע צעד זה |
בשלבים הראשונים של המגפה נעשתה ההתמודדות עימה במסגרת הסמכויות הרגילות שבחקיקה, כגון הוראות מנהליות לאיסור כניסת תיירים והמלצות לא מחייבות לציבור.
החוק מסמיך את במסגרת הטיפול בנגיף הקורונה החדש להכריז על אזור כאזור מוגבל, ועדת החוקה, חוק ומשפט מוסמכת לבטל את הכרזה | ב-17 באפריל נחתם הסכם נוסף בנוגע לתקופה שעד 30 באפריל והוא עוגן בתיקון לתקנות |
---|---|
ב-22 ביוני, עם פקיעת תוקף בחלוף שלושה חודשים מהתקנתן, חודש תוקפן של חלק מהתקנות באמצעות חוק של הכנסת, ומועד פקיעת תוקפן החדש נקבע ל-6 באוגוסט | ב-22 ביוני, עם פקיעת תוקף בחלוף שלושה חודשים מהתקנתן, חודש תוקפן של חלק מהתקנות באמצעות חוק של הכנסת, ומועד פקיעת תוקפן החדש נקבע ל-6 באוגוסט |
.