| בשנה מעוברת מוסיפים עוד חודש של 30 יום כך שהשנה תהיה 13 חודשים במקום 12 בשנה רגילה | כל החגים שנקבעו בתנ"ך נקבעו לפי הלוח השנה העברי, רובם על תאריכים קבועים פסח 15 בניסן, ראש השנה 1 לתשרי, סוכות 15 לתשרי וכו' |
|---|---|
| אפילו את חלק מהחגים של הדתות האחרות ניתן לדעת מתי נחגגים לפי הלוח העברי: חודש הרמדאן של האסלאם תמיד יתחיל בראש חודש או יום אחרי או לפני ויסתיים בראש חודש הבא, וחג הפסחא של הנוצרים כמעט תמיד יצא סמוך לפסח | בחג שיוצא בשבת קוראים פרשה מיוחדת במקום הפרשה הבאה בסדר |
בתקופה הזו היו מעברים את השנה לפי הצורך — אם היו מגיעים לסוף חודש אדר והיה עדיין קר מדי הסנהדרין היה מחליט להוסיף חודש.
14| החודש שמוסיפים הוא אדר נוסף, חג פורים הנחגג בי"ד אדר, נחגג באדר השני בשנים מעוברות | |
|---|---|
| ההבדל מתבטא באורכי החודשים חשוון וכסלו | מהו פרשת השבוע ואיך היא נקבעת? הבעיה שיש בלוח שנה שמבוסס על הירח היא שהתאריכים נעים בעונות השנה; הבעיה הזאות ממוחשת באסלאם שנוהגת לפי הלוח שמבוסס על הירח בלבד, בגלל שאין דבר שמקבע את הלוח למחזור העונות חודש הרמדאן יכול להיות באמצע הקיץ שנה אחת ובאמצע החורף כמה שנים אחר כך |