| פרק שישי: אופטימיות זהירה ובכלל, בהתחלה שלושתנו רצינו לעשות כתבה מצחיקה על הסטטוס הכי נחשק בתל אביב, "ואיכשהו יצא נורא טרגי", מוטרדת ליסנסקי, ומתעקשת לנסוך תקווה: "גירושים זה שלב מטלטל ומנער | פרק חמישי: ואז הגיע הריבאונד זה כנראה תמיד קורה מוקדם מדי, משהו שפינטזת עליו כל כך הרבה שנים |
|---|---|
| בשלב הזה היחסים בינינו היו קשים, כבר לא היה טוב | אפילו התרגשתי קצת להיות שם |
גישור, על פי ההגדרה, אמור להיות מפגש, רצוי חד פעמי, אליו מגיעים שני אנשים שמסכימים ביניהם על תנאי הפרידה, פחות או יותר, ורק רוצים לצאת עם חתיכת נייר מזורגג שתקנה להם חירות אחד מהשנייה.
| זה לא פשוט לחשוב שמישהי אחרת משחקת עם הילד שלי" | הורמונלית את לא במיטבך, נוח היה רק בן חודשיים |
|---|---|
| אין לך מושג מה לעשות | אין באמת נשים שמתגרשות ותוך שנייה מוצאות בן זוג אחר ומהמם |
הבית הקיים מרגיש כמו מצבה לנישואים שכשלו, בית קברות לחוויות שצריכות עכשיו להתאפסן בארכיון, ואת מקווה שדירה חדשה, נקייה, תסדר לך את החיים.
19| היום יש לי אחלה דירה | טראוריג דווקא סיימה עם כל התהליך בקלות, אבל בכל זאת הרגישה שהיא עומדת למשפט, מדי יום, בהתמודדות החברתית מול העולם |
|---|---|
| לא רק שהן היו קטנות, מדכאות ומטונפות — גם נאלצתי להתחרות עליהן מול זוגות צעירים, מאוהבים ומרודים | זה לא שאת נפרדת מהבן אדם, כמו שאת נפרדת מהפנטזיה |
ויש רק דבר אחד שאני רוצה לעצמי: להיות שלמה בתוך הלבד הזה.
11