קל וחומר בלשון. אנציקלופדיה יהודית דעת

משלי י"א כ"א, אסתר ט' י"ב, ויחזקאל ט"ו ה' מכאן: יתכן שתמיד ידחה שבת, ואילו הפסח - לא ידחה פסחים סו
משפטים רבים של קל וחומר בספרות חז"ל כוללים את המילים 'קל וחומר' עצמן, למשל: "יפה שתיקה לחכמים, קל וחומר לטיפשים" תוספתא פסחים ט, ב אביה ירוק ירק בפניה - תכלם שבעת ימים

קשרים לוגיים Archives

מידה זו נדרשת הרבה על ידי חכמים, כיוון שהיא מן המידות שאדם רשאי לדון מעצמו, בלי להזדקק למסורת.

10
כָּל שֶׁכֵּן
בין השאר הוא צופה שלאחר מותו הם ימרדו באלוהים: "הֵן בְּעוֹדֶנִּי חַי עִמָּכֶם הַיּוֹם מַמְרִים הֱיִתֶם עִם ה', וְאַף כִּי אַחֲרֵי מוֹתִי" דברים לא, כז
עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה
מסיבה זו אנו אומרים: " קר לי" ו"כ טוב בעינייך", " מקובל לומר" ו" ברור כשמש", וגם "איך מסבירים את השינויים בשפה"
פרשת וילך
הסבר: אם בעניין הקל, שומר שכר, יש דין חמור: חייב בגנבה ובאבדה, קל וחומר שבעניין החמור, שואל, יהיה גם הוא חייב בגנבה ובאבדה בלשון הרבנית נשחקה המשמעות המקורית של הביטוי, והוא החל לשמש לצורך הדגשה של קל וחומר לציון דבר שוודאותו רבה במיוחד
לימוד קל מן החמור כדי להקל אם בעניין חמור יש דין קל, כל שכן קל וחומר שדין זה צריך להיות גם בעניין קל, למרות שלא נזכר במפורש ביטוי רווח נוסף הוא על אחת כמה וכמה או בגרסתו הנדירה יותר: 'על אחת כמה ואחת כמה' , כגון בסיפור הידוע על רבי עקיבא: מה היה תחלתו של ר' עקיבא? שני סוגי לימוד בקל וחומר הלימוד בקל וחומר יכול להיות בשני כיוונים: א

קשרים לוגיים Archives

בפירוש "יפה תואר" על עמד הרב על כך שניתן למנות במקרא הרבה יותר מעשרה מקרים של שימוש בקל וחומר, ונתן הסבר מדוע רבי ישמעאל מנה רק את עשרת הקל וחומרים שמנה.

עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה
דבריו אלו של משה נחשבים "אחד מעשרה קל וחומר שבתורה" רש"י ופסיקתא זוטרתא בעקבות בראשית רבה
כָּל שֶׁכֵּן
אף שבעברית בת ימינו ניכרת העדפה ברורה לכינוי 'זאת' בביטויים קבועים, כגון בכל זאת, למרות זאת, לעומת זאת, זאת ועוד, זאת אומרת, בשימוש חופשי בדרך כלל יבוא הכינוי 'זה', למשל "זה לא יכול להיות", "תשכח מזה", "מה אפשר ללמוד מזה", "נדבר על זה אחר כך"
אנציקלופדיה יהודית דעת
צווה הקב"ה לאדם שנשא שתי נשים שחייב בשלשה תנאים הכתובים בתורה, שנאמר "ואם אחרת יקח לו שארה כסותה ועונתה לא יגרע" שמות כ"א