קורונה בערים בישראל. תרומת צפיפות האוכלוסין בערים להידבקות בקורונה בישראל

יחסית לכך, מעט ספרות מקצועית מציגה נתונים אמפיריים בדבר הסיכונים הבריאותיים הנובעים מצפיפות אוכלוסין בימים של פנדמיות ומגפות מידבקות The prevention of malaria, 2nd ed
אוכלוסייה ביישובים 2018: לא כולל מקומות יישובים המונים מתחת ל-40 בוגרים , מוקדי תעסוקה, סמלים קיבוציים ושבטי בדווים בבדיקות נוספות שערכנו עבור שמונה יישובים חרדיים, המתאפיינים בדפוסים תרבותיים וכלכליים-חברתיים דומים — נמצא גם כן קשר חיובי מובהק וחזק בין צפיפות האוכלוסייה לסיכויי התחלואה בקורונה: כל עלייה בצפיפות של 1,000 תושבים לקמ"ר, מלווה בעלייה של 31 חולים ל-100,000 תושבים

תבנית:טבלת מגפת הקורונה בישראל לפי יישובים

Journal of Counseling Psychology 51 1 : 115.

26
תרומת צפיפות האוכלוסין בערים להידבקות בקורונה בישראל
עם כל עלייה בצפיפות של 1,000 תושבים לקמ"ר אנו רואים עלייה של 31 חולים ל-100,000 תושבים
תרומת צפיפות האוכלוסין בערים להידבקות בקורונה בישראל
כחצי מאה לאחר מכן, דווקא חוקרים בתחום האקולוגיה הוכיחו דרך מודלים מתמטיים שנתמכו במחקרי שדה את הקשר בין צפיפות אוכלוסיית המאכסן לבין רמת ההידבקות שלה בזמן מגפה
קורונה בישראל: 1,263 מאומתים חדשים
הפחתת צפיפות האוכלוסייה במרחב הציבורי ובבתי מגורים לאחר זיהוי המחלה עומדת מאחורי אסטרטגיית הבידוד והסגר של רוב המדינות הנלחמות נגד המגפה
הצעות מצוינות התקבלו במהלך הכנת המאמר מד"ר דורית קרת, ד"ר נורית כרמי, ד"ר דורית אדלר, שירה בוצ'קין, נח מוריס, רותם רוח, אליעד צעירי, מיטל פלג-מזרחי ומיקה טל מספר תכונות, שאינן בשליטתם של בני אדם, תורמות ל-R 0 של מחלה, ובהן רמת הפוטנציאל הזיהומי, משך זמן הדגירה של הנגיף ודרך העברתו
Infectious diseases of humans: Dynamics and control How urbanization affects the epidemiology of emerging infectious diseases

תרומת צפיפות האוכלוסין בערים להידבקות בקורונה בישראל

Infection, Ecology and Epidemiology 5 1 : 1-9.

16
קורונה 2020
עם זאת, התבוננות בנתוני היישובים החרדיים עצמם, המתאפיינים בדפוסים תרבותיים, כלכליים-חברתיים דומים — מלמדת כי צפיפות האוכלוסין ביישוב מוסיפה גורם סיכון נוסף להידבקות
קורונה 2020
מכיוון שלאורך זמן חלק מהאנשים כבר נדבקו בנגיף, R eff מתחיל ב- R 0אך פוחת עם הזמן
תרומת צפיפות האוכלוסין בערים להידבקות בקורונה בישראל
יצוין כי מחקר זה מציג באופן כללי את חלקה של הצפיפות בהסבר הבדלי התחלואה בין יישובים שונים, אולם אנו ערים לכך שישנם משתנים נוספים המשפיעים על תחלואה ב-COVID-19
נמצא קשר מובהק בין רמת צפיפות האוכלוסין ביישובים לבין תחלואה, לצד גורמים נוספים, כגון מעמד כלכלי-חברתי הערה: נתונים על מספר החולים מתפרסמים על ידי משרד הבריאות כמה פעמים ביום
זאת ועוד, מהירות התגובה בקביעת נוהלי "ריחוק חברתי", סגירת הגבולות וצעדי הסגר היו שונים עד מאוד, אפילו במדינות בעלי מאפיינים דומים The effects of population density on the spread of disease

קורונה 2020

במחקר זה השתמשנו בנתוני משרד הבריאות והלמ"ס כדי לבחון את היחס בין צפיפות האוכלוסין בערים שונות בישראל לבין שיעור החולים המאומתים בCOVID-19- להלן: תחלואה בקורונה.

קורונה 2020
מדינות כגון מלטה או טאיוואן צפופות אפילו יותר מישראל, אך מספר החולים למיליון תושבים המדווח בהן נמוך בהרבה
תרומת צפיפות האוכלוסין בערים להידבקות בקורונה בישראל
היות שכך, מדינת ישראל היא דווקא שדה מחקר טוב יחסית לאור קיומן של מערכת אסדרה אחידה, מערכת בריאות משולבת, נטייה מרשימה לאיסוף נתונים ושקיפות גבוהה בהפצתם
תבנית:טבלת מגפת הקורונה בישראל לפי יישובים
The population dynamics of microparasites and their invertebrate hosts