וכך עשה המלך ושלחו לביתו, ולחברו שמו בבית הסוהר במקומו | היה לי חבר, היה לי אח, הושט לי יד כשאקרא, היה לי חבר, היה לי אח, הושט לי יד בעת צרה, אני אחיך, אל תשכח! And Yehonatan cried after the lad |
---|---|
The Gemara comments: This interpretation supports the opinion of Rabbi Yoḥanan | והגיע זמן שהיו מלחמות בין המלכויות ושני הידידים האלה נשבו, כל אחד במלכות אחרת |
And he said to his lad, Run, find out now the arrows which I shoot.
אמר להם: מאחר שיש אהבה גדולה כל כך ביניכם, רוצה אני שתצרפו גם אותי לחברתכם | But the lad knew not anything: only Yehonatan and David knew the matter |
---|---|
ח וְעָשִׂיתָ חֶסֶד, עַל-עַבְדֶּךָ, כִּי בִּבְרִית ה', הֵבֵאתָ אֶת-עַבְדְּךָ עִמָּךְ; וְאִם-יֶשׁ-בִּי עָו ֹן הֲמִיתֵנִי אַתָּה, וְעַד-אָבִיךָ לָמָּה-זֶּה תְבִיאֵנִי | ז אִם-כֹּה יֹאמַר טוֹב, שָׁלוֹם לְעַבְדֶּךָ; וְאִם-חָרֹה יֶחֱרֶה, לוֹ--דַּע, כִּי-כָלְתָה הָרָעָה מֵעִמּוֹ |
לה וַיְהִי בַבֹּקֶר, וַיֵּצֵא יְהוֹנָתָן הַשָּׂדֶה לְמוֹעֵד דָּוִד; וְנַעַר קָטֹן, עִמּוֹ.
30