ולכאורה יכול לברך דאע"ג דלדעת רבינו ירוחם אינו יכול לברך מ"מ הא רוב הפוסקים חולקים עליו במה שמחלק בין שבועי ליומי בזה"ז: הבית הלוי מעלה אפשרות, שכיוון שספירת השבועות היא רק בסופי השבוע, הרי שגם מי ששכח ספירה של יום אחד, יוכל לספור ולברך בסופי השבוע, מחמת השבועות | באשר לטענה שכיום אין צדוקים, גם הקראים הם מיעוט זניח שאין לו שום השפעה על ההלכה ולא על מחשבת היהדות כיום |
---|---|
חספ לש ןושארה בוט םוי רחאלש הנושארה תבש יאצומל דימת ריצקה תרחממ" :היפלו ,הפ-לעבש הרותב הלבקה יפ לע בותכה תא ושריפ ונימכח ונקית ךכיפל | על-פי המסורת, בימי ספירת העומר במהלך מרד בר כוכבא מתו 24,000 מתלמידיו של רבי עקיבא |
כמובן שאין להבין זאת, כאילו נפגע דבר מה מכבודה של הפרשנות לפיה המוות קשור למרד.
לשיטתם נראה, שהם הבינו שהמחלוקת של אביי ורבנן דבי רב אשי נגד אמימר היא רק בשאלה אם כשחכמים תקנו את המצווה מדרבנן, הם תיקנו לספור גם שבועות או רק ימים, אבל כולם מודים שספירת העומר דרבנן | יכול יספור חמישים ומקדש יום החמשים ואחד? אני בסך הכל מביא דברים בשם אומרם, או לכל הפחות בשם מי שהעצימו מאוד את הדברים וייחסו להם מקום מרכזי |
---|---|
ספירת העומר היא חובה על כל אחד מישראל שנאמר 'וספרתם לכם' - שתהא ספירה לכל אחד ואחד מנחות ס"ה: | הגם שיש שיטת הרמבם לפיה הספירה היא מדאוריתא ואינה תלויה בקורבנות והיא מוכוונת נושא מתן תורה, ואכן ניתן לשקע בתוכן שיש שתי גישות כנ"ל אבל לא רק |
אף עצרת — קדושתו באחד ממנוייה | שלא כגרסת ספר החינוך בהוצאת מוסד הרב קוק, הוצאת שעוועל |
---|---|
את הראמאדן לא סופרים, פשוט חוגגים חודש שלם, ולכן הוא לא מצריך תבנית דומה | ונסתפקתי דהא קיי"ל מצוה למימני יומי ומצוה למימני שבועי ומצוה דשבועי הא הוי רק בכל יום שנשלם בו השבוע שימנה כמה שבועות הם לעומר |
אני מסיר את התבנית מהערך עד שהיא תיפתר, וכדאי שגם הבעיה שעליה הצבעת תיפתר.
23