| תכונות חסד ורחמים קשורות לצדק ולמשפט שהוזכרו קודם לכן בפיוט | הנה כי כן, כאשר רוצה הפייטן לבטא את שביעות רצונו ממעשי האל הוא נוקט נימה אישית |
|---|---|
| פרק "אלו מציאות" ופרק "מרובה" מבוססים על פרשיות מסוימות בתורה | בבריאת העולם נאמר רק על האדם: "ויברא אלוקים את האדם בצלמו בצלם אלוקים ברא אותו" בראשית א, כז לפי פירוש אחר, לפנינו אל חזק אדון על כל מעשיו העליונים והתחתונים |
כאן ברצוני להעיר: אין בדברים האלה שאמרתי רמיזה כלשהי לתפיסות סוציאליסטיות שהחלו להיות פופולריות בתחילת המאה הנוכחית ושהיו מלוות בהרבה ויכוחים בנושא מקורות הבעלות בכלל.
| בשני המשפטים הראשונים עשר מילים כנגד | כיצד מגיע אני לבעלות עליו? מוטיב השבח משלים את ציון גדולת אלוקים ואת הקשר המיוחד שבין בני האדם לקב"ה |
|---|---|
| בין לבין רואה האל כי טוב ומניע מפעל נוסף - יצירת הלבנה | הפייטן האנונימי שכתב את הפיוט: "אל אדון על כל המעשים" זכה, שיצירתו נכנסה לתפילת שחרית לשבת כחלק מהברכות המקיפות את תפילת שמע ישראל |
| זמני אמירת הפיוט את הפיוט נוהגים ל במסגרתה של ברכת "יוצר אור" שלפני ב, ואצל חלק מהעדות גם בתפילת שחרית של | מדי קראי את מאמרו של ר' יצחק, שבו פותח רש"י את פירושו לתורה, הריני תוהה ומשתומם: אימתי נכתב מאמר זה - לפני הרבה מאות שנים, או שמא רק אתמול באחד העיתונים היומיים? הגוי רוצה שאנו נתאים עצמנו אליו, למשל בראיית עניין ירושלים , והרי הגוי אינו מסוגל כלל וכלל לראות את ירושלים במשקפיים שלנו |
|---|---|
| היכן מקורם של הדברים האלה? הוא הבעלים של העולם - לא במובן הפיסי-טכני בלבד, כי אם במובן שהוא אדון, אדון כל המעשים | הברכה השלישית שלאחר שמע ישראל עוסקת בגאולת מצרים |
אולם ישנו הבדל גדול ויסודי בין הסוציאליזם והיהדות בכל הנוגע לבעלות על נכסים.
30