| מֵת אָב וּמֵת אֵלוּל, וּמֵת חֻמָם, גַם נֶאֱסַף תִשְרֵי וּמֵת עִמָם, בָאוּ יְמֵי הַקר, וְהַתִירוֹשׁ אָדַם וְקוֹלוֹ בַכְלִי דָמַם | יַעַשׂ : יעשה זָמַם : תכנן |
|---|---|
| שיבוץ בבית השלישי קיים שיבוץ ממגילת איכה "עשה את אשר זמם" איכה ב´, י"ז - שיבוץ המרמז על קינה ומוות | שְׁמֵי מָרוֹם : כינוי מליצי לשמים |
ואילו היין דומה בצבעו ובהשפעתו לאש משה אבן עזרא מתאר את כוס היין בשיר "קח מצביה: "כמו אש בתוך ברד מלקחה".
| מת אב ומת אלול הוא של ה , מחשובי המשוררים העבריים בתקופת ב | ניתן לראות כי בשיר זה מרחיב המשורר את הדימוי המקובל גם לתיאור טבע של ברד יורד ואש בוערת |
|---|---|
| תפארת החתימה חותמת את רוחו השטותית של השיר: "קומה, שתה בכוס ושוב ושתה בכד! סיכום השיר "מת אב" הוא שיר יין הקורא לאדם להצטרף למשתה ולשתות כאוות נפשו בימות הסתיו הקרבים | בית שלישי בבית זה קורא המשורר בקריאה גלויה אל הידיד שיצטרף למשתה היין ואומר לו כי זו עשויה להיות מסיבה כלל לא מרוסנת, אשר בה יעשה כל אחד כרצונו |
| אָמְרוּ: חֲזֵה עָבִים בְהַגְשִימָם, וּשְמַע שְמֵי מָרוֹם בְהַרְעִימָם | אין זה שיר קינה, אלא שיר יין |
|---|---|
| תפארת הפתיחה מדגישה את אותו חידוד הלשון, ומרמזת כולה על מוות | פירוש מילים חֻמָּם : החום שלהם |
כלומר כאשר היין עולה לראש אז הראש יורד, או כאשר היין יורד לבטנו של האדם, אזי מצב רוחו של האדם עולה ומתרומם.
16