| יהודי שניחן בכישורים גאוניים יוצאי דופן, והוא ידען עצום בענייני הלכה, המשמש "ריש-מתיבתא" באחת מישיבות חב"ד | אם אינו יכול להניחו לאחר זמן זה, ואף לא לזמן קצר מאוד במשך היום, ניתן להקל להניחם בזמן מוקדם יותר מעלות השחר בשבוע זה הזמן הוא: 4:44-4:49 |
|---|---|
| זמן טלית ותפלין הרשום בלוח של הישיבה הוא שעה בדיוק לפני הנץ, וזה ע"פ עדות החכם והתוכן ר' יהוסף שווארץ ראה בשו"ת איש מצליח חלק א' סימן ט"ו דף נ"ב ע"ב, ובהערות שיח אלעזר שם , ועוד פוסקים | או דוגמא אחרת: ר' יוחנן, שהקפיד מאוד בתפילין כדברי הגמרא ביומא פו, א , נמנע מלהניח למשך כל היום? ואולם, כיון שרק כמה אנשים יחידים עשו זאת — כמו לדוגמא אלישע בעל כנפיים — מחשיבה זאת הגמרא כמסירות נפש במידה שלא מספיקה לפי הראוי למצוות תפילין" |
ואם יראה לו שיכול לעמוד על עצמו בשעת קריאת שמע — יניח תפילין בין אהבה לקריאת שמע.
| וקצת חכמים נוהגים להניחם בימים שבין ר"ה ליום הכפורים אחר התשובה והטבילה והוודויין וכן הדבר נכון בעיני" לפי המאירי, אפוא, לא כדאי להניח תפילין בכל יום בגלל שיש חשש שלא יהיה מספיק נקי או שלא יסיח דעתו מהם | שאלה: שאלה: ערב טוב הרב, אני קם כל יום בשעה 6 כדי לארגן את ילדים ולהספיק לעבודה |
|---|---|
| אולם מפורסמים דבריו של מרן בהקדמה לספרו ה'בית יוסף' שבמנהגים שקדמו לו, אין לפסוק כמותו | ובלוח של הישיבה אנו מחשבים הדקות הללו לפי "שיטת המעלות", כפי שביאר באורך מרן ראש הישיבה באור תורה טבת תשנ"ה סימן מ"א |
| מי שלא הניח בתפילה יניח תפילין עד לשקיעת החמה | זמן "עלות השחר" אינו 92 דקות לפני הנץ, אלא 72 דקות |
|---|---|
| אלא שהנקודה היא, כפי שזו עולה מכל המקורות הפרושים לעיל, שכנראה היו כאלה שלא הניחו תפילין בגלל החלישות שהתחוללה במצווה, ובהחלט סביר להניח שדבר מסוג זה עשוי ליצור פתח למסורות שונות ראה גם במאמר שלינקקתי אליו לעיל להבנה יותר מדויקת | עדויות נוספות מזמן הראשונים בתחילת הפוסט הבאתי סיפור שהגמרא מספרת במסכת שבת בנוגע ל"אלישע בעל כנפיים" |
האם יש הילולה בתאריך הפטירה שלו יא חשוון? וכמו שהעיד בשו"ת קרית חנה דוד חלק ב' דף קמה ע"ד.
24